התרשמות - "התרמיל היהודי" – הכל על חגיגת בר המצווה

התרשמות - "התרמיל היהודי" – הכל על חגיגת בר המצווה

ynet שלא יכאב הגב: כך תשכבו ותקומו נכון מהמיטה - בריאות

ynet שלא יכאב הגב: כך תשכבו ותקומו נכון מהמיטה - בריאות

שבת של בר מצווה

קטע מתוך סיפור קצר, את הסיפור המלא תמצאו בקישור בסוף.

מאת: דוד ניסני

אין לך נער בר מצוה שאינו ירא מן הקריאה בתורה. חודשים ארוכים מתכונן, חוזר ומשנן את הפרשה שיקרא, יודע כבר על פה כל פסוק וכל טעם, ואף על פי כן ירא הנער מן הטעויות. הרי בזאת ייבחן נער. זה טקס חניכתו וזהו המבחן לגבריותו. במקומות אחרים יהא עליו לצוד אריה, לשסף נחש או להתחרות ברכיבה כתנאי לכניסתו לחברת הגדולים. לא כן אצלנו. אלה בחרב ואלה בסוסים ואנחנו בשם אלוהינו נזכיר. היהודים אין כוחם במותניהם אלא בפיהם, ועל הנער לקרוא את פרשתו ללא טעויות. יעלה בידו ויקרא יפה הרי הוא גבר שבגברים, יכשל - ויהיה למשל ולשנינה בפי כל.

אין לך בר מצוה שאינו ירא מן הטעויות וקל וחומר הדברים אמורים כשלומד הוא לקרוא בנוסח הספרדי, בו עליו להקפיד שלא להניח את הנע ולא להניע את הנח, לא להדגיש את הרפוי ולא להרפות את הדגוש. אין לך בר מצוה שאינו ירא מן הטעויות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר כשעתיד הוא לקרוא בבית הכנסת הקטן פורת יוסף בקטמון שם יחזירוהו שוב ושוב על כל מתג שלא ביטא כראוי.

ואף שירא הנער מן הטעויות יראה רבה מחזקת את ליבו הידיעה שלא בודד הוא במערכה. שני עוזרים נאמנים יעזרו לו במסעו הקשה. יסייעו בידו הרעש והמולת השמחה שיבלעו אי אלו טעויות קטנות שיעשה, ויעזרו לו רחמי המתפללים שהעלם יעלימו אוזניהם משגיאותיו כטוב ליבם עליהם בשמחתו.

לא כך אם איתרע מזלו של הנער ועומד הוא לקרוא בבית הכנסת פורת יוסף שבקטמון, ממלכתו של הרב יוסף גבאי שליט"א. הרב יוסף גבאי שליט"א, שליט אבסולוטי הוא ועל פיו ישק דבר. הוא השופט, הוא המחוקק והוא האוכף את החוק. שייר לאותם רבנים גדולים של ימים עברו שהיו רודים בצאן מרעיתם בשבט ברזל, לא כרבנים החייכנים של היום השבויים בידי הגבאי ואינם מבקשים אלא לרצות את קהל שומעיהם.

וכלל קבע לו הרב יוסף גבאי שליט"א, קריאתה של תורה כנתינתה מסיני. מה בנתינתה ארץ יראה ושקטה כך בקריאתה. יראה יתירה מטיל הרב יוסף גבאי שליט"א על הציבור בשעת קריאת התורה. ילד לא צווח, בריה אינה מדברת, זבוב לא עף ואף השעון אינו מתקתק, אלא בית הכנסת שותק ומחריש.

וכך נוטל הרב גבאי שליט"א את חומשו בידו, מתיישב בכיסאו בהדרת כבוד כיאה לשופט החורץ גורלות לשבט או לחסד ולא תהיה טעות שאוזנו החדה לא תקלוט. כה בקי הוא במלאכתו עד שמבחין הוא בטעויות טרם יתרחשו, ומתקן את הקורא עוד לפני שהספיק לשבש את קריאתו.

כך היה גם כשהגיעה שעתי לקרוא את פרשת בר המצווה. כמוני ככל הילדים ואין דבר לספר עליו פרט אולי למאורע קטן אחד שאפשר שיתכן והקורא יוכל אולי למצוא בו עניין כלשהו. המלמד שלי היה ידוע ברחבי השכונה כאחד המלמדים הטובים. מדויק, אהוב על הילדים וקריאתו נאה.

כליל השלמות לא היה משום חסרון אחד, קל שבקלים, שהתגלה בזמן שלימדני...

מהו אותו חיסרון וכיצד זה השפיע על ההמשך ? קראו בקישור:

עיריית מודיעין מכבים רעות, שבת של בר מצווה